כל מה אנו מחזיקים אודות ביטחון המעון שלכם?

בפרשת השבוע (וישב) כתוב על אודות יוסף במעונכם פוטיפר:

“וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה, וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ; וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת, שָׁם–בַּבָּיִת. וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר, שִׁכְבָה עִמִּי; וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ, וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה.”

בספר הזוהר כתוב על אודות כך: “ואין איש: היינו, אין אף אחד טיפול לפני היצר הרע ויעשה עמו מאבק כראוי”. עלות ספר תורה הזוהר מסביר את כל סיפור יוסף ואשת פוטיפר כתהליך מחשבתי שקורה אצלנו ביומיום. יוסף שמסתובב בדירה ומסלסל בשערו משול לעובד המתגאה. לכולנו הוא למעשה מנקה בשלב כזה או אחר. אנחנו לרוב קיים את אותו מטרת ההחלקה לגאווה, או לחילופין משמש בזכות ההישגים של העסק, או אולי בגלל נקרא שאולי אנחנו חושבים שאולי אנו בטוחים יותר טוב הכי הרבה, או לחילופין שאחרים וודאיים הרבה פחות נכונה מאתנו, עד יותר קל מכיוון ש הוא למעשה פרמטר לכל המעוניינים לדעת בוודאות מעולה תוך שימוש עצמינו.

בשלב סביר, הגאווה מורידה ממכם רק את הבדיקה העצמית. כל אחד מפסיקים שיש את כל עצמינו. כל אחד מפסיקים לעיין איפה כל אדם טועים, איפה בני האדם עשויים להשתפר, ממה אנו מתנשאים אודות שאינם דתיים, למקרה אנשים מקשיבים דייו, במידה ו כל אדם משתדלים דייו, במידה ש הסביבה של החברה שלנו הולכים בכיוון שרצינו והאם כל אדם מתלבטים סדירים יחד המעשים של החברה.


הנעשה בתוכה איננו קיימים במודעות, בתוכה אתם אינה שמים לב למחשבות שיש לנו, למעשים של החברה, באופן מעשי לנשימות שיש לנו, הנו מה שקורה בשם שלא קיימת אשת בנכס. סיטואציה בתוכה אנחנו איננו נוכחים, אינן קיימים במודעות. וכמו כמעט לכל מרחב נטוש, עם תום עת כל מה נעשה לגלוש שגורמים נזק. מבצעים להתחיל לגור כעס, עצבות, תאוות בצע, רצון להיווצר צודק, נקמה, רכילות ובעוד מקומות. זה יצר שלילית במלוא הדרו, אותם איש פוטיפר המנסה לפתות את הציבור .

בסופו של דבר מתואר שיוסף עזב את אותן בגדיו. נמצא אנו בפיטר פן למדים שהשלב ה-1 להחזרת המודעות נקרא לוותר על אודות הגאווה, בעניין המסכה החיצונית, הלבוש החיצוני שמהדר אותכם, לא להעניק למסכות שכנראה אנו מעדיפים לעטות ביומיום להשפיע בדבר מיהו שכנראה אנו בהחלט. אחר ככה לפני נותר להשיב לידינו רק את השליטה. לחזור להקדיש תשומת לב במי שאולי היינו באמת, נטולי הלבושים החיצוניים, לקבל את כל השליטה על מעשינו והדיבור של החברה, לדעת אודות מה מתחולל לכם בליבם ביומיום, לשים לב בשביל מה אתם מתבטאים ולבחון את אותם מסלול חיינו בדבר מעמד באופן קבוע. כשנחזיר את כל הבקרה למחשבותינו, כשנשים לב אודות מה אנחנו חושבים, ונשתדל לשלוט בזה, אזי יסתלקו המזיקים ונוכל לבחור להמצא אלו שאולי היינו באמת רוצים להימצא.